Musar zu Könige I 18:42

במדרש שיר השירים ראשך עליך ככרמל. הרשעים שבישראל חביבין עלי כאליהו שעלה אל הר הכרמל שנאמר (מלכים א י״ח:מ״ב) ואליהו עלה אל ראש הכרמל וגו' וישם פניו בין ברכיו ולמה שם פניו בין ירכיו אלא אמר הקב"ה אין לנו זכות הבט לברית, ודלך ראשך כארגמן אמר הקב"ה הדלים והרשים שבישראל חביבין עלי כדוד שנאמר (זכריה ו׳:י׳) והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד, ויש אומרים כדניאל דכתיב ביה (דניאל ד) והלבישו לדניאל ארגונא, מלך אסור ברהטים זה ממ"ה הקב"ה דכתיב ביה (תהילים צ״ג:א׳) ה' מלך גאות לבש. אסור שאסר עצמו בשבועה שהוא משרה שכינתו לישראל. ברהטים של יעקב אבינו, בזכות מי רבי אבא בר כהנא ור' לוי חד אמר בזכות אברהם שנאמר (בראשית י״ח:ז׳) ואל הבקר רץ אברהם, וחד אמר בזכות יעקב שכתוב בו (שם ל) ויצג את המקלות ברהטים, אמר ר' ברכיה בזכות משה שנאמר (דברים ל״ג:ה׳) ויהי בישורון מלך. אסור שנאסר ונגזר עליו שלא יכנס לארץ בשביל מה ברהטים של מי מריבה שנאמר (במדבר כ׳:י״ג) המה מי מריבה. ע"כ:

ומנין שחתימת ברכה ראשונה מגן אברהם, שנא' (בראשית טו, א) אל תירא אברם אנכי מגן לך. מנין שתחיית המתים קרויה תפלה, דכתי' באליהו ויקרא אל ה' ויאמר הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הריעות להמית את בנה, וכתי' (מלכים א יז, כא) ויתמודד על הילד שלש פעמים ויקרא אל ה' ויאמר ה' אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו, וכתי' (מלכים א יז, כב) וישמע ה' בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי. וכן הוא אומר באלישע ויבא ויסגור הדלת בעד שניהם ויתפלל אל ה', וכתי' (מלכים ב ד, לה) ויפקח הנער את עיניו. ומנין שקדושה נקראת תפלה, שנא' (ישעיהו ח, יג) את ה' צבאות [אתו] תקדישו והוא מוראכם והוא מעריצכם. ובברכת הקדושה ארבעה עשר תיבות כנגד פסוק וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו. מנין שצריכין להיות שלש ברכות ראשונות שבחו של הב"ה, שנא' (שמות טו, א) אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים, וכתיב (שמות טו, ב) עזי וזמרת יה וגו', וכתיב (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה וגו', הרי שלשה פסוקים של שבח, ואחר כך תפלה לבקש צרכיו, דכתי' (שמות טו, ד) מרכבות פרעה וחילו. ומנין ששאלת הדעת קרויה תפלה, דכתי' אדין דניאל לביתיה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע, וכתי' (דניאל ב, יח) ורחמין למיבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא, וכתי' (דניאל ב, כג) לך אלה אהבתי מהודה ומשבח אנא די הודעתינא די בעינא מנך. ומנין ששאלת התשובה קרויה תפלה, דכתיב במנשה ויתפלל אל ה' ויעתר לו וישמע תפלתו וישיבהו למלכותו, וכתי' (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. ומנין ששאלת הסליחה קרויה תפלה, שנא' (במדבר יד, יט) סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך, ואין נא אלא לשון תפלה. ומנין ששאלת הגאולה וההצלה קרויה תפלה, דכתי' (ישעיהו מט, ח) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך, כדא' ואני תפלתי לך ה' עת רצון, וכתי' בתריה (ישעיהו מט, ט) לאמר לאסורים צאו, שהיא הגאולה. ומנין ששאלת הרפואה קרויה תפלה, שנאמר (בראשית כ, יז) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים וגו'. ומנין ששאלת ברכת השנים קרויה תפלה, שנא' (מלכים א יח, מב) ויעל אחאב לאכול ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה. פי' התנפל בפישוט ידים ורגלים. ומנין ששאלת הגשמים בעונתן קרויה תפלה, שנא' (זכריה י, א) שאלו מה' מטר בעת מלקוש. ומנין שכששואלין להעביר כל מיני פורעניות קרויה תפלה, שנא' (מלכים א ח, לז) רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה, שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה, כי ייצר לו אויבו בארץ שעריו, כל נגע כל מחלה, כל תפלה כל תחנה, אשר תהיה לכל אדם לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו, ופרש כפיו אל הבית הזה, ואתה תשמע השמים מכון שבתך וגו'. ומנין ששאלת קבוץ גליות קרויה תפלה, שנא' (תהלים קז, ד) תעו במדבר בישימון דרך וגו', ויצעקו אל ה' בצר להם וגו', וכתי' (תהלים קז, ז) וידריכם בדרך ישרה וגו'. ונקראו הגליות תועים, שנא' (ירמיהו נ, ו) [צאן] אובדות היו עמי, ונקראו אסורים, שנא' (ישעיהו מט, ט) לאמר לאסורים צאו. ומנין ששאלת המשפט קרויה תפלה, שכן אמ' שלמה בתפלתו את אשר יחטא איש לרעהו, ואתה תשמע השמים, ושפטת את עבדיך. מנין ששאלת הכנעת זדים קרויה תפלה, שנא' (מלכים ב יט, ד) אולי ישמע ה' אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדוניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע ה' אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה. ומנין שהבטחת צדיקים קרויה תפלה, שנא' (משלי טו, כט) ותפלת צדיקים ישמע. ומנין ששאלת גירי הצדק קרויה תפלה, שכן אמר שלמה בתפלתו, וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך, כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה, ובא והתפלל אל הבית הזה, אתה תשמע השמים מכון שבתך. ומנין ששאלת בנין ירושלם קרויה תפלה, שכן דניאל אומר בתפלתו, והאר פניך על מקדשך השמם. אף לראותה קרויה תפלה, שנא' (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' וגו', וכתי' (דברים ג, כה) אעברה נא. ומנין ששאלת ביאת המשיח קרויה תפלה, שכן אמרה חנה בתפלתה, ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו. ומנין שכשואלין ישראל לשמוע תפלתן ולעשות בקשתן קרויה תפלה, שנא' (תהלים לט, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה. ומנין ששאלת העבודה קרויה תפלה, שנא' (שמואל ב כד, כה) ויבן שם מזבח לה' ויעל עולות ושלמים ויעתר ה' לארץ. ומנין שההודאה על הטובה קרויה תפלה, שנא' כי אתה ה' צבאות אלהי ישראל גלית את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את כל התפלה הזאת, ועתה ה' אלהים אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת. ומנין ששאלת ברכה קרויה תפלה, שנא' (שמואל ב ז, כט) ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה ה' אלהים דברת ומברכותיך יבורך בית עבדך לעולם. וברכתו של הב"ה קרויה שלום, שנא' (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.